החלטה בתיק ת"א 59436-07-12

1.         בפני בקשה לתיקון התביעה לעניין הגדלת סכומה.

המדובר בתביעה כספית שהגישה התובעת כנגד הנתבע לתשלום דמי שכירות ופיצוי מוסכם בגין איחור בהחזרת נכס אותו שכר הנתבע מהתובעת. כן נתבעו פיצויים בגין נזקים, שלטענת התובעת, הותיר הנתבע בנכס.

בישיבת קדם המשפט הראשונה ביקשה התובעת לתקן את התביעה לעניין שיערוך דמי השכירות הנתבעים וכן לעניין הגדלת סכום הנזקים הנטען.

הנתבע התנגד לבקשה וטען כי חוות הדעת שצורפה לתביעה מצביעה על כך שלתובעת לא נגרמו נזקים נוספים וכי ככל שהתובעת בחרה לשפץ את המושכר  אין לכך כל קשר לנתבע.  עוד טען הנתבע כי על התובעת להגיש בקשה נפרדת לתיקון התביעה

דיון

2.         ראשית אציין, כי לא מצאתי להורות לתובעת להגיש בקשה נפרדת לתיקון התביעה. המדובר בבקשה שהועלתה בישיבת קדם משפט ראשונה, הנתבע הגיב לה ואין כל טעם בהארכת וסרבול ההליך.

למעלה מן הצורך אציין כי בהתאם לתקנה 143(1) רשאי ביה"מ להתיר תיקון כתב טענות במסגרת קדם משפט.

3.         באופן כללי, גישת בית המשפט לתיקון כתב תביעה, הינה ליברלית וכאשר בעל דין מבקש לתקן כתב תביעה על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, נענים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגי((ראה ע "א 3092/90 אגמון נ. פלדבוי, רע "א 2345/98 דנגור נ. ליבנה).

גם לאור תקנה 44 ל תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד)- 1984(להלן: "התקנות,( הרי שהדרך הדיונית הנכונה במקרה שמסתבר לתובע כי קיימים נזקים נוספים הנובעים מאותה עילה, הינה לעתור לתיקון כתב התביעה.

המקרים בהם לא יאפשר בית המשפט תיקון, הינם, כאשר התיקון אינו נדרש לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, או כאשר יש בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

הרציונל להלכות אלו הינו, כי אין לפגוע בזכות צד להביא בפני בית המשפט את כל הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין הצדדים. על התרשלותו של צד בכך שלא הציג טענותיו כראוי מלכתחילה, ניתן לפצות בהוצאות.

4.         סבורני, כי ככל שלטענת התובעת נגרם לה נזק בסכום גבוה מזה הנתבע מלכתחילה, הן מאחר שלא שיערכה את דמי השכירות והן מאחר שלא תבעה את מלוא הנזקים הנטענים , אין למנוע ממנה  לתקן את התביעה וזאת על מנת שבית המשפט יוכל לברר את מלוא השאלות שבמחלוקת לרבות לעניין היקף הנזק האמיתי שנגרם, אם נגרם, לתובעת.

בעניין זה אפנה לדברי בית המשפט ב בש "א (ת .א ) 147838/98 קוסייב נ. אליאב חברה לפיתוח וקבלנות בע"מ, שם התיר בית המשפט תיקון כתב התביעה על ידי הוספת נזקים על אלו שפורטו בכתב התביעה המקורי וקבע:

" גם אם נתברר לתובעים , כטענתם , כי נזקם גבוה מזה שסברו בתחילה בעת הגשת התביעה המקורית , הרי שנושא זה הינו ליבו של הסכסוך שבין הצדדים ... כך מאחר שהמדובר בתיקון הנובע מאותו "מעשה " ומאותה מערכת עובדתית במובן הרחב , אשר הולידה את כתב התביעה המקורי . גם אז , גם עתה ייחסו התובעים חבות למשיבים , כתוצאה ממעשיהם ו /או מחדלם בגין הנזקים שנגרמו לבית התובעים עקב תכנוני בניה לקויים . אלא שעתה נטען , כי הנזק גבוה מזה שהעריכו התובעים בתחילה ".

טענת הנתבע לגופם של דברים, כאילו אינו אחראי לנזקים וכאילו בהגשת חוות הדעת שצורפה לתביעה יש כדי להעיד שלא נמצאו נזקים נוספים, תישקל על ידי בית המשפט בדונו בתביעה עצמה ועת יבחן בית המשפט, האם הוכחו הנזקים הנתבעים. אולם, אין בכך למנוע התובעת  את האפשרות לטעון ולנסות להוכיח נזקים בסכום העולה על זה שנתבע מלכתחילה.

ככל שיסתבר בסופו של יום כי סכום התביעה מופרז וכי לא היה מקום לתיקון התביעה, יובא הדבר בחשבון ההוצאות שייפסקו בסיומו של ההליך. אך כאמור, אין בכך כדי להוות שיקול כדי למנוע מהמבקשות לטעון להגדלת הסעד הנתבע.

בירור התביעה טרם החל והבקשה הועלתה כבר בישיבת קדם משפט ראשונה. גם בשל כך אין המדובר במקרה חריג בו ימנע ביה"מ תיקון התביעה.

5.         יחד עם זאת, הצורך בתיקון נובע מכך שהתובעת לא בדקה ו/או העריכה נכונה, את הסכום הראוי ,לטענתה, להיתבע על ידה, עוד בטרם הגישה את התביעה. לפיכך, התובעת אחראית  לצורך בבקשתה לתיקון כתב התביעה ובכך שגם הנתבע יאלץ להגיש כתב הגנה מתוקן במידה ויבקש להתייחס לכתב התביעה המתוקן.

לאור כל האמור, אני מתירה את תיקון כתב התביעה ואולם מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבע בגין בקשה זו  בסכום של 800 ש"ח.